לחיים טובים יותר
  www.bash.022.co.il
ב.ה . יזמות
יום ה', ט’ בחשון תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל , התשי"ד 1954(להלן – החוק ) אני מתקין תקנות אלה :
23:40 (16/07/18) שלמה סטובצקי
תגיות: חוק החשמל, התקנת לוחות, תקנות חוק החשמל

תקנות החשמל ( התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט )התשנ"א 1991 בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל , התשי"ד 1954(להלן – החוק ) אני מתקין תקנות אלה : פרק א : פרשנות הגדרות בתקנות אלה – " אבזר " – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית . " ארון חלוקה" – לוח המוזן ישירות מרשת חלוקה בתמח נמוך או ישירות משנאי ומותקן בשטח המיועד לצורכי ציבור בתכנית לפי חוק התכנון והבניה , התשכ"ה – 1965 , הכולל קווי חלוקה היוצאים ממנו להזנת מיתקן חשמלי . " בידוד בסיסי " – בידוד של מוליך או ציוד המיועד לספק הגנה בסיסית בפני הלם חשמלי . " בידוד כפול "- בידוד הכולל בידוד בסיסי ובידוד נוסף . " בידוד מוגבר " - בידוד יחיד של מוליך או ציוד המספק דרגת הגנה בפני הלם חשמלי שוות ערך לבידוד כפול . "הדק " – אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומכני לבין מכשיר כהגדרתו בתקנות החשמל ( מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט ) , התשמ"ה 1984 . " המנהל "- מנהל ענייני החשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק . " הפעלה ראשונית "- חיבור לראשונה של מתח ללוח , בחלקו או בשלמותו , לצורך הפעלתו הסדירה לאחר השלמתו או שינוי יסודי בו . " זינה צפה "- זינה ללא הארקת שיטה (IT) . " זרם יתר " – זרם העולה מסיבה כלשהי , על הזרם הנומינלי. " זרם נומינלי " – הזרם אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי . " זרם קצר "- זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר . "חי " – מצב של מוליך או אביזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי , או כשהוא טעון חשמל , לרבות מוליך האפס. " חשמלאי " – בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק. " כושר ניתוק "- הזרם המירבי אשר מבטח מסוגל לנתק מבלי שתיגרם סכנה לאנשים או לסביבה ומבלי שהמבטח עצמו יינזק. " לוח " – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל , לפיקוד ולפיקוח , בית תקע ומפסק שבמהלך של מעגל סופי אינו נחשב לוח . " לוח משנה "- לוח הניזון מלוח אחר . " לוח ראשי " – לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את המיתקן בשלמותו. " מבטח " – אבזר מסוג נתיך או מפסק אוטומטי לניתוק אוטומטי של זרם יתר במיתקן . " מבטח ראשי " – מבטח המיועד להגנת המיתקן בשלמותו . " מוליך " – גוף המיועד להעברת זרם חשמלי , עשוי תיל בודד או תילים אחדים שזורים ביחד , חשוף או מבודד. " מוליך אפס "- ( N ) – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה . " מוליך הארקה " – (PE ) – מוליך המחבר את גופי המתכת החייבים בהארקה או את נקודת השיטה המיועדת להארקה אל אלקטרודת ההארקה , במישרין או באמצעות פס השוואת פוטנציאלים . " מוליך הגנה " – מוליך המחבר בין גופי מתכת של ציוד מסוג ו במיתקן המוגן בשיטה צפה ( IT ) . " מיתקן " - מתקן חשמלי המשמש לשם ייצור חשמל , הולכתו , הפצתו , מריכתו , צבירתו או שינויו (טרנספורמציה ) , לרבות מבנים , מכונות , מכשירים , מצברים , מוליכים , אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל , הקשורים במיתקן . "מתקן ביתי " – מתקן דירתי או מיתקן במבנה המיועד למסחר או למשרדים , או דומה להם . " מיתקן דירתי " – מיתקן במבנה או בחלק ממנו , המיועד לשמש למגורי אדם או שתנאי השימוש בו דומים לאלה של דירת מגורים . " מסד"- מבנה שעליו מורכב הציוד של הלוח . " מעבר " – מקום המשמש לתנועה חופשית של בני אדם . " מעגל "- מוליכים אחדים מותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף . " מעגל סופי " – מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע " מפסק "- אבזר למיתוג זרם עד לערכו הנומינלי. " מפסק אוטומטי "- מפסק בעל מנגנון אוטומטי לניתוק מעגל במקרה של זרם יתר. " מפסק אוטומטי זעיר " – מפסק אוטומטי לפי תקן ישראלי ת"י 745 , שדינו לעניין תקנות אלה , כדין נתיך . " מפסק מגן " – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה , במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה . " מפסק ראשי "- מפסק המיועד למיתוג מיתקן בשלמותו. " נתיך " – מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט ניתך . " סוג אספקה "- אספקה המאופיינת על ידי מניה נפרדת , מקור אספקה נפרד , דרגות חיוניות שונות וכיוצא באלה . " סוג ו " – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך , שחלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד . " סוג וו " - ציוד המיועד לזינה במתח נמוך , שחלקיו החיים מבודדים בבידוד בבידוד כפול או בבידוד מוגבר . " פס " – התקן , חשוף או מבודד , המיועד לחיבור מוליכים . " ציוד " – אבזרים ומכשיריםהמהווים חלק ממיתקן . " צינור איוורור " – חלל מוקף קירות , המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ואויר מזוהם מחדרי שירות ומחדרים אחרים בבניין . " צרכן " – בעל המיתקן או המחזיק בו . " קצר " – חיבור בעל עכבה נמוכה , יחסית , הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות , שבמצב תקין קיים ביניהן הפרש פוטנציאלים . "שדה "- חלק של לוח אשר ניתן לטיפול תחזוקתי בלא לחייב , דרך כלל , הפסקת חלקי לוח סמוכים . " תקן " – תקן ישראלי , שנקבע לפי חוק התקנים , התשי"ג 1953 , ובהעדר תקן כאמור – תקן או מיפרט כפי שהורה המנהל למקרה או לסוג של מקרים . פרק ב' : דרישות כלליות חובת התקנת לוח כל מיתקן חשמלי יצוייד בלוח , אחד או יותר , בהתאם לתקנות אלה . תכנון , התקנה ותחזוקה של לוח (א) לוחות יתאימו לפחות לתקנים שיחולו עליהם במפורש בתקנות לפי החוק. (ב) לוח יתוכנן בידי חשמלאי בלבד , לוח יותקן ויתוחזק בידי חשמלאי או בפיקוחו. תכונות המסד מסד הלוח יחהיה בעל תכונות כמפורט להלן : 1) החוזק המכני יבטיח את נשיאת הציוד החשמלי באופן יציב בכל תנאי העבודה במקום התקנתו , לרבות עמידה בכוחות הנוצרים בזרם הקצר הצפוי. 2) חומר המסד יהיה בלתי דליק או כבה מאליו . 3) מסד שחלק חי חשוף בא במגע איתו יהיה מחומר מבודד. תכונות לוח לוח לרבות ציודו יתאים , מבחינת הדרישות המיכניות , הפיסיקליות , הכימיות והכוחות האלקטרודינמים הצפויים בזמן קצר , למקום התקנתו או שיוגן בהתאם . חלקי פלדה בלוח יוגנו בפני שיתוך . תכנון ומיקום לוח (א) לוח יתוכנן , ייבנה וימוקם כך , שתתאפשר גישה נוחה לכל חלק מחלקיו למטרות תפעול ותחזוקה , מקום התקנתו יהיה מואר ומאורר בצורה נאותה . (ב) לוח יתוכנן וימוקם כך שהטמפרטורה המירבית של כל חלק מחלקיו , לרבות המסד , לא תעלה על המותר לגביו. (ג) לוח לא יותקן בחדר מקלחת או בחדר אמבטיה . התקנת לוח (א) לוח ייקבע על משטח או מבנה יציב בלבד. (ב) קביעת לוח תהיה יציבה ופירוקו יתאפשר באמצעות כלים בלבד. (ג) לוח יותקן כך שלא יסכן את סביבתו ולא יושפע לרעה על ידי מתקנים אחרים , כגון צנרת מים , צנרת גז וכיוצא באלה. הגנת לוח בפני חישמול (א) לוח יוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול עד 1000 וולט ) , התשנ"א 1991 . (ב) מותקן ציוד חשמלי על מסד מתכתי התלוי על צירים כגון דלת של לוח , יוארק מסד זה באמצעות מוליך גמיש . (ג) הארקת הלוח תהיה לפי דרישות התקנות האמורות בתקנת משנה (א) , כמפורט להלן : 1) כאשר הלוח הוא מסוג ו , תיקבע עכבת לולאת התקלה המירבית המותרת בהתאם למבטח , בקו הזינה של הלוח . 2) כאשר הלוח הוא מסוג וו , תיקבע עכבת לולאת התקלה המירבית המותרת בהתאם למבטח הגדול ביותר בלוח המגן על יציאה מהלוח . מניעת התפשטות אש (א) התפשטות אש מלוח ללוח בקומה אחרת תימנע על ידי התקנת אמצעים נאותים , כגון מחיצות או סתימת מעברים בחומר עמיד בפני אש. (ב) לוח לא יותקן בצינור איוורור . (ג) ממוקם לוח בפיר לא יותקנו באותו פר צנרות לגזים או לנוזלים . פרק ג' : מרווחים ומעברים . מירווח בין לוח ובין קיר ממולו (א) המרווח המזערי החופשי בין החלק הבולט ביותר של לוח החשמל לבין קיר שממול יהיה – 1) 1.0 מטר כאשר הוא משמש גם כמעבר . 2) 0.8 מטר כאשר הוא משמש לתפעול בלבד. 3) 0.6 מטר כשקיים בלוח ציוד הנמיתתן לשליפה והוא במצב שלוף או שקיימת דלת והיא במצב פתוח . (ב) המרווח המיזערי החופשי בין שני לוחות סמוכים מקבילים יהיה : 1) 1.0 מטר כאשר כל הדלתות סגורות וציוד נשלף נמצא במצב מוכנס . 2) 0.6 מטר כאשר דלתות נגדיות פתוחות וציוד נשלף במצב שלוף . מעבר מאחורי לוח והכניסה אליו . במעבר מאחורי לוח יתקיימו דרישות אלה : 1) היה אורכו עד 4 מטרים תהיה אליו כניסה אחת לפחות 2) עולה אורכו על 4 מטרים , תהיינה שתי כניסות לפחות , קרובות ככל האפשר לקצותיו. 3) דלת כניסה למעבר תיפתח כלפי חוץ ונעילתה תתאפשר רק מבחוץ , ננעלה דלת מבחוץ , ניתן יהיה לפותחה מבפנים ללא מפתח או כלי , הדלת תסומן בצידה החיצוני באופן בולט לעין " זהירות חשמל " . 4) דלת מחומר מוליך תאורק באמצעות מוליך גמיש . מידות מזעריות של מעבר וכניסה אליו יהיו : המידות מזעריות של מעבר וכניסה אליו יהיו : 1) גובה 1.9 מטר 2) רוחב: (א) של המעבר , כנדרש בתקנה 10 . (ב) של הכניסה למעבר 0.6 מטר . פרק ד' : ציוד המותקן בלוח בטלה סימון (א) מבטחים , מפסקים וציוד המשמש למדידה , בקרה והתרעה יסומנו בהתאם ליעודם . (ב) בלוח בעל מבטח ראשי של 100 אמפר או יותר והמצוייד בסרגל הדקים , יסומנו גם ההדקים והמוליכים המחוברים אליהם . (ג) כבלים ומובילים המגיעים ללוח , למעט בתמקן ביתי , יסומנו בהתאם ליעודם . (ד) כל הסימונים יהיו ברורים ובני קיימא . כושר ניתוק כושר ניתוק של מבטח יתאים לעוצמת זרם הקצר הצפוי . גובה התקנת ציוד (א) הגובה המזערי של הדקי ציוד מעל רצפה יהיה 0.2 מטר . (ב) גובה אמצעי הפעלה ידניים , כולל נתיכים , יהיה בין 0.5 מטר ובין 2.0 מטרים מעל הרצפה . מבטחים של חברת חשמל , הממוקמים במבנים של צרכניה יכול שיותקנו בגובה העולה על 2.0 מטרים . הגנה בפני מגע מקרי חלקים חיים חשופים ונגישים בלוח או מעל למעבר שלו יוגנו בפני מגע מקרי בדרגת הגנה IP 2XX , לפחות , לפי תקן ישראלי ת"י 981 . הוראות תקנה זו לא יחולו על לוח המותקן בחדר או בתא מיוחד שהגישה אליו מיועדת לחשמלאי בלבד . מבטחים לסוגים אספקה שונים מבטחים לסוגי אספקה שונים , באותו לוח או שדה של לוח יורכבו בקבוצות לפי סוגי האספקה , המרחק המזערי בין קבוצות יהיה כפליים לפחות מהריווח שבין מבטחים שונים של קבוצה אחת , אולם לא פחות מ- -17.5 מ"מ . לוח המשמש צרכנים אחדים מותקן על אותו לוח ציוד של צרכנים אחדים , יותקן ציוד של כל צרכן על שדה נפרד . כל שדה כאמור יסומן בהתאם ליעודו האופן ברור ובר קיימא . התקנת מוליך או כבל (א) מוליכים וכבלים יותקנו בלוח בדרך נאותה למניעת נזק עקב הצטלבות , צפיפות ולחץ . מוליכים או כבל של מעגל אחד יהיו ניתנים לזיהוי ולהפרדה ממוליך ומכבל של מעגל אחר . (ב) הבידוד של כל מוליך בלוח יהיה בצבע מיוחד המתאים ליעודו ויסומן לפי הצורך . הצבע והסימון יהיו בני קיימא ונוחים לזיהוי , צבע הבידוד יהיה כמפורט להלן: 1) לזרם חילופין – (א) מופע – חום . במעגלים תלת מופעיים ייווסף סימון , כגון שרוול או טבעת סימון , המציינים את שייכותו של כל מוליך למופע מסויים . (ב) אפס ( N ) – כחול . (ג) PEN- כחול עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא בזה , בצבע צהוב /ירוק בכל קצה . (ד) הארקה (PE ) – שילוב של הצבעים צהוב / ירוק . (ה) מוליך המחבר בין מוליך PEN שבכניסת קו הזינה למבנה , לבין פס השוואת הפוטנציאלים של המבנה , יהיה בצבע כחול עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא בזה בצבע צהוב /ירוק בכל קצה של המוליך . (ו) מוליכי מופע , אפס (N ) ו- PEN המשמשים בצרור , יהיו בצבע שחור ויסומנו בהתאם לייעודם . 2) לזרם ישר – (א) מוליכי הקטבים – צבע כלשהו , למעט צהוב , ירוק ושילוב של צהוב/ירוק . (ב) מוליך הארקה ( PE ) – שילוב של הצבעים צהוב / ירוק . (ג) הוחלף הלוח , יהיו צבעי הזיהוי של בידוד המוליכים כאמור בתקנת משנה ( ב) , ואולם ניתן להמשיך להשתמש בכבל קיים או במוליך קיים שצבעי הזיהוי של בידוד מוליכיו שונים מן הנדרש בתקנה זו , ובלבד שיסומנו בסימני זיהוי , כגון שרוולים , בצבעים כקבוע בתקנת משנה ( ב) . (ד) הוסף כבל חדש או מוליך חדש ללוח , יהיו צבעי הזיהוי של בידוד המוליכים שהוספו בו כקבוע בתקנת משנה (ב ( . (ה) הוסך מוליך או כבל כאמור בתקנת משנה (ד) , יותקן בלוח כאמור , וכן בלוח הראשי המזין אותו ובכל לוח משנה המוזן ממנו , שלט בנוסח " זהירות – יכול שהצבע הכחול מסמן מוליך אפס (N) או מוליך מופע " . (ו) הוראות תקנת משנה (ב) , לא יחולו על חיווט פנימי בתוך לוחות חשמל מיובאים המיועדים להזנה ולפיקוד של מכונה או מכשיר מיובאים . הגנה בפני זרם יתר (א) מוליכים , המותקנים בלוח , יוגנו בפני זרם יתר . (ב) נתיכים בעלי אלמנט ניתך חליף , המתאימים לתקן ישראלי ת"י 548 , לא יורכבו בלוח שהותקן לאחר תחילתן של תקנות אלה . מפסק ראשי ומבטח ראשי (א) כל לוח ראשי יצוייד במפסק ראשי ובמבטח ראשי לכל סוג של אספקה . (ב) בכל מקום בו דרושים מפסק ראשי ומבטח ראשי מותר להשתמש במפסק אוטומטי , במפסק אוטומטי זעיר או במפסק ונתיכים , המפסק יהיה : 1) תלת קטבי או ארבע קטבי בזינה תלת מופעית . 2) חד – קוטבי או דו קוטבי בזינה חד – מופעית . (ג) בכל לוח משנה יותקן מפסק ראשי , קיים קשר עין בין לוח המשנה לבין המפסק בלוח הזן אותו ומעבר חופשי שאורכו אינו עולה על 3.0 מטרים , ניתן לוותר על מפסק כאמור . (ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על ארון חלוקה . תפקוד מפסק (א) מפסק ינתק לפחות את כל המופעים (ב) מפסק המותקן בזינה צפה (IT ) ינתק את כל מוליכי המעגל למעט מוליכי ההגנה. התקנת מוליכי אפס ( N ) . (א) מוליכי אפס ( N ) שבלוח יחוברו אל פס האפס או להדקי האפס (N ) , המיועדים למוליכים אלה בלבד. (ב) כל מוליך אפס (N) יחובר אל הפס או ההדק כאמור , באמצעות בורג או מהדק המיועד בעבורו בלבד, ניתוק מוליך אחד לא יפגע בתקינות חיבור מוליך אחר. (ג) בלוח עם גישה מהחזית בלבד , יימצאו הפס או הדקי האפס בחזית ויוגנו בפני מגע מקרי , כנדרש בתקנות אלה . (ד) במוליך אפס (N) לא יותקן מבטח או מפסק המאפשר את ניתוקו בלי לנתק את מוליכי המופע. התקנה מוליכי הארקה (PE) או הגנה. (א) מוליכי הארקה או הגנה שבלוח יחוברו אל פס הארקה או להדקי הארקה, המיועדים למוליכים אלה בלבד . (ב) כל מוליך הארקה (PE ), יחובר אל הפס או אל ההדק כאמור , באמצעות בורג או מהדק המיועד בעבורו בלבד . ניתוק מוליך אחד לא יפגע בתקינות חיבור המוליך אחר. (ג) בלוח עם גישה מהחזית בלבד יימצאו פס ההארקה או הדקי ההארקה בחזיתו.[ (ד) במוליך הארקה (PE ) לא יותקן מבטח או מפסק. הפעלת מפסקים ונתיכים בלוח (א) לידיות ההפעלה של מפסקים המותקנים באותו כיוון יהיה כיוון זהה לביצוע פעולה זהה. (ב) מפסק יורה על מצבו התפעולי. (ג) מותקנים בלוח מפסק ונתיך נפרדים באותו מעגל , יותקן המפסק במעלה הזינה. פרק ה : דרישות נוספות ללוחות במיתקנים ביתיים מיקום ומבנה הלוח (א) במיתקן דירתי ימוקם הלוח בתוך הדירה , במתקן דירתי במבנה צמוד קרקע ניתן להתקין את הלוח בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה , בתנאי שהלוח יוגן בפני חדרית מים , הלוח לרבות המעטה שלו , יהיה מסוג וו (בידוד כפול או בידוד מוגבר) . (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) , יכול שלוח של מיתקן דירתי יהיה מתכתי (מסוג ו ) , אם נתקיימו בו תנאים אלה : 1) מנגנון ההגנה בפני זרם יתר של המפסק הראשי יהיה ניתן לכוונון , הכוונון יהיה 3X100 אמפר או יותר . 2) החיבור בין הלוח ובין המבטח המזין אותו נעשה באמצעות כבל בלבד. 3) הכבל האמור בפסקה (2) יוכנס ללוח באמצעות התקן מבודד ( " מכפש " ). (ג) על אף האמור בתקנה 10 (א ) (1 ) ו-( 2 ), יכול שהמרווח המזערי החופשי בין לוח דירתי לבין קיר יהיה 0.7 מטר בלבד. (ד) על אף האמור בתקנה 16 (ב ) , יהיה הגובה המזערי של אמצעי הפעלה ידניים של ציוד בלוח של מיתקן דירתי 1.4 מטרים. הוראה זו לא תחול על לוח המותקן – 1) בחדר ייעודי ללוח חשמל או בחדר מכונות . 2) בארון או בגומחה עם דלת בעלת מנגנון סגירה , המותקן בגובה שבין 1.4 מטר ל-2 מטרים . ציוד בלוח בלוח של דירת מגורים יותקנו אבזרים המשמשים ציוד של דירה זו בלבד. מבטחים ומפסקים בלוח (א) מבטח ראשי בלוח של מיתקן ביתי יהיה מסוג מפסק אוטומטי זעיר או מפסק אוטומטי בלבד. (ב) מעגלים הניזונים מלוח ביתי יוגנו על ידי מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד . (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו – ( ב) יכול שיותקן מפסק אוטומטי או מפסק ונתיכים אם נדרש מבטח בעל זרם נומינלי של 63 אמפר או יותר . (ד) לוח במיתקן דירתי יצויד במפסק מגן , אחד או יותר , כך שכל מעגל סופי במתקן יוגן בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר , מפסק המגן האמור יותקן בין המפסק הראשי לבין מבטחי המעגלים הסופיים , אך יכול שהוא יהיה יחידה משולבת עם המפסק הראשי . פרק ו : הוראות שונות תרשים הלוח (א) לכל לוח יהיה תרשים חשמלי מעודכן . (ב) התרשים יימצא בצמוד ללוח , או שיהיה בו שלט , המציין את מקום הימצאו , הוראה זו אינה חלה על לוחות בדירות מגורים . בדיקת הלוח לוח ייבדק לאחר השלמתו ולפני הפעלתו הראשונה כדי לוודא שהתקיימו בו דרישות תקנות אלה. תחזוקת הלוח לוח יתוחזק במצב תקין ויעיל , ליקויים בלוח יתוקנו ללא דיחויי. אחריות חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן , על מתקינו , על בעלו או על מחזיקו או על מפעילו , הכל לפי העניין , והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת . תחולה תקנות אלה יחולו על כל לוח חדש שיותקן לאחר תחילתן , אולם תקנה 27 (ב ) לא תחול על החלפת לוחות קיימים . ביטול תקנות החשמל ( התקנת לוחות במתח נמוך ) התשל"ו 1976 בטלות תחילה (א) תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 27 ( ב) שישה חודשים מיום פרסומן . (ב) תחילתה של תקנה 27 (ב ) שנתיים מיום פרסום תקנות אלה הוראות מעבר על אף האמור בתקנה 36 ובתקנות החשמל ( התקנת לוחות במתח נמוך ) , התשל"ו 1976 מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן. ה' בתמוז התשנ"א ( 17 ביוני 1991) יובל נאמן (חמ 3-2102) שר האנרגיה והתשתית

 
 
חדשות
חוק החשמל התשי"ד 1954
סריקה תרמוגרפית
ניהול ופיקוח על פרוייקטים
בדיקות חשמל
בדיקות קרינה חשמל
בדיקות קרינה סלולר
התחום הימי
תחום שטח
תחום דתי